כמה מרוויח נהג בובקט בישראל?

ציוד מכני הנדסי חיוני לצורך ביצוע עבודות עפר ולכן מי שמפעיל אותו יכול להרוויח שכר גבוה. יחד עם זאת, השכר הוא פונקציה של ניסיון וניתן להגדיל אותו באמצעות התמחויות נוספות. הנה כל הפרטים

כלי רכב מיוחדים שמיועדים לביצוע עבודות הנדסה אזרחית מכונים "ציוד מכני הנדסי", או בקיצור "צמ"ה". למרות שיש מותגים רבים שמייצרים ציוד מכני הנדסי מן הסוג הזה, החברה בובקט היא המוכרת ביותר והשם שלה משמש לעיתים קרובות לתיאור מיני-מעמיס, מיני-מחפרים, רכבי שירות קומפקטיים וציוד הידראולי.

הנקודה המעניינת היא שבענף הבנייה וההנדסה האזרחית בישראל תלויים בציוד מכני הנדסי על מנת לבצע פרויקטים גדולים וקטנים. התלות בציוד מכני הנדסי מעלה את הביקוש לאנשי מקצוע עם הסמכה מתאימה ולכל מי שמחזיק הרישיון הנדרש עבור הפעלת בובקט. מצד שני, השכר הממוצע אינו קבוע והוא מושפע מפרמטרים שונים.

מה משפיע על המשכורת הממוצעת?

כבר עכשיו אפשר להקדים ולציין שנהג בובקט עם 12 שנות לימוד ו-4 שנות ניסיון מרוויח 7,000-9,000 ש"ח בחודש, כל עוד הוא עומד ביעד של 200 שעות עבודה לפחות. מהנתון הזה אפשר לחלץ מספר מסקנות ולהשתמש בהן על מנת לדעת מה משפיע על המשכורת הממוצעת:

א. סוג הרישיון – ככל שלעובד יש יותר רישיונות והסמכות, כך סביר להניח שהוא ייהנה ממשכורת גבוהה. הסיבה לכך היא שהמעסיקים והקבלנים מעדיפים לגייס עובדים עם כישורים שונים. הכישורים מאפשרים לקבלן לחלק את העבודה ולהטיל לפעמים על מפעיל בובקט גם משימות שאותן מבצעים עם סוגים אחרים של ציוד מכני הנדסי. כמו כן, סביר להניח שאת הרישיונות השונים צבר העובד במשך הזמן ולכן יש לו ניסיון משמעותי.

ב. מספר שנות ניסיון – גם למספר שנות הניסיון יש השפעה על המשכורת הממוצעת של מפעל ציוד מכני הנדסי. זה כמובן לא ייחודי לענף הבנייה או ההנדסה האזרחית, אך רבים עדיין לא מודעים לכך. בעזרת צבירת ניסיון אפשר להגדיל את המשכורת בעשרות אחוזים וליהנות מתנאים סוציאליים שונים.

ג. מספר שעות עבודה – רוב העובדים שמתמחים בהפעלת ציוד מכני הנדסי לא מקבלים משכורת ברוטו אלא שכר לפי שעה. המשמעות היא שהם יכולים להעלות את המשכורת שלהם באמצעות הגדלת מספר שעות העבודה. ככל שמגדילים את מספר שעות העבודה כך עולה השכר החודשי, לפי סכום לשעה שנקבע על ידי המעסיק.

האם יש הבדל בין עבודה כשכיר ועצמאי?

מאפיין נוסף שחשוב להכיר בנוגע לשאלה כמה מרוויח נהג צמ"ה מתייחס להבדל בין עבודה כשכיר ועצמאי. באופן עקרוני, שכיר מוגבל ביכולת ההשתכרות שלו והוא גם תלוי בכמות הפרויקטים שמגיעים לרשותו של המעסיק. מנגד, עצמאי יכול להגדיל את יכולת ההשתכרות ובמצבים מסוימים אף לגייס עובדים נוספים שיחפו עליו. אלו שיקולים שמשפיעים בצורה דרמטית על המשכורת הממוצעת של מפעילי ציוד מכני הנדסי בפרט ועל הרווחים של קבלני בניין בכלל.

במילים אחרות, ההבדל בעבודה בין שכיר ועצמאי בכל הנוגע להפעלת ציוד מכני הנדסי היא לא רק  טכנית. מי שרוצה להשתלב בענף ולהרוויח משכורת גבוהה יכול להתחיל כשכיר, לצבור ניסיון, להשיג רישיונות והתמחויות ולאחר מכן לפתוח עסק משל עצמו. זה כרוך בסיכונים מסוימים ולעיתים דורש גיוס של הון עצמי, אך פוטנציאל הרווח הרבה יותר גבוה ומשמעותי.

לסיכום, נהג בובקט מרוויח משכורת ממוצעת שעולה בקנה אחד עם מה שמקובל בענף הבנייה וההנדסה האזרחית. הדבר החשוב מבחינת הנהג הוא להמשיך לצבור התמחויות ולהשתמש בהן על מנת להגדיל את השכר החודשי.

מה לא ידעתם על קידוחי קרקע

כל בנייה כיום חייבת להתחיל בקידוחים יסודיים ומקצועיים ולמרות שאנו רואים את השלבים האלו ביום יום כשאנו מסתובבים ברחובות העיר ומחוצה לה, לאדם הממוצע לא ידוע הרבה עליהם. מתי בדיוק צריך לקדוח בקרקע, אלו סוגי קידוחי קרקע קיימים, כיצד מבצעים זאת ולמה זה כל כך חשוב? זה הזמן להבין את כל התשובות לשאלות המעניינות הללו אחת ולתמיד.

אי אפשר בלי להשתמש באדמה

כשאנו מסתובבים בערים מודרניות אנו רואים לא מעט גורדי שחקים שנישאים אל על ולעתים מגיעים לכמה מאות מטרים. גם כשאנו מסתכלים על בתים פרטיים שנמוכים בהרבה אנו יכולים לראות פלאים הנדסיים שיכולים לגרום לנו להתפעל. אין ספק שהבנייה המודרנית מתקדמת עוד ועוד אך אם נחשוב לרגע נוכל לשים לב שהבנייה נעשית בתנאי שטח שונים לחלוטין. מצד אחד יש מקומות כמו בדובאי ובערב הסעודית שבונים גורדי שחקים על אדמה מדברית, יש מקומות בברזיל שנבנו גורדי שחקים ובניינים מפוארים באדמה טרופית לחה ולעתים גם בונים גם במקומות הרריים. לא משנה היכן בונים, קידוחי קרקע יתאימו את עצמן לסוג האדמה.

התאמה מדויקת לביטחון מלא

הקידוחים הכי חשובים שאנו מכירים הם כמובן קידוחי יסודות שבהן מחדירים כלונסאות, מוטות ברזל ארוכים, אל מעמקי האדמה כדי לקבע בניין מסוים. את הקיבוע הזה חייבים לבצע בצורה מדויקת בהתחשב בגובה המשוער של הבניין, כך גם נקבעים אחוזי הבנייה לבניין לאחר מכן. ככל שהבניין יהיה יותר גבוה ויותר כבד כך יהיה צורך ביותר יסודות מה שיצריך קידוחים רבים יותר ועמוקים יותר. ההתאמה חייבת להתבצע לא רק למשקל אלא גם לתנאי השטח וכמובן לצינורות שונים שנמצאים בתוך הקרקע כמו למשל תשתיות מים, גז, חשמל, כבלים לתקשורת ועוד.

אלו סוגי קידוחי קרקע קיימים?

·         אחד מסוגי הקידוחים הכי מוכרים שיש הם הקידוחים האופקיים. קידוחים אלו בשונה מקידוחי יסודות אינם נעשים אל מעמקי הקרקע אלא על שטח רב יותר ובעומק שלא מגיע ליותר מכמה מטרים. קידוחים אלו נועדו להנחת תשתיות כך שניתן להניח צנרות ביוב חדשות, תעלות מים וכולה. את העבודה מבצעים בדרך כלל עם כלים יחסית קטנים כמו מיני מחפרון וכולה.

·         קידוח אינטגרלי הוא קידוח שמתבצע באזור יחסית קטן. יש לא מעט קידוחים כאלו במתאר העירוני כיוון שאין הרבה מקום פנוי. עבודות אלו מחייבות שימוש בציוד קטן יותר ומדויק יותר כדי לא לפגוע בצנרת קיימת או בחלקי הבניין השונים.

·         אם נבחן את אדמת הצפון נגלה מהר מאוד שהיא הרבה יותר סלעית מהאדמה באזור עזה או באזור מישור החוף. קידוח לאדמה כזו נקרא קידוח בסלע והוא דורש כלים חזקים יותר ומיומנות רבה יותר. קידוחי קרקע אלו גם יקרים יותר ואורכים זמן רב יותר מקידוחים רגילים.

·         קידוחים לקווי ביוב הם קידוחים שנעשים לעומק רב יותר והם מהנפוצים ביותר שיש לא רק בשכונות חדשות אלא גם בשכונות ותיקות כדי להחליף צינורות מידי כמה שנים. גם קידוחים לקווי מים, קווי גז, קווי חשמל וקווי תקשורת נפוצים מאוד וניתן לראות אותם לעתים קרובות יותר.

איך בוחנים את סוג הקרקע?

כדי לבחון את סוג הקרקע טרם הקידוח המאסיבי יש צורך לבצע קידוחי ניסיון. קידוחי הניסיון נעשים כדי להבין את אחוז הנוזלי שיכול להיות בטווח יחסית רחב באזורים מסוימים, ובעיקר אחרי גשמים, ורק לאחר מכן שכל הנתונים נמדדו ניתן לחשב בצורה מדויקת יותר מה בדיוק המבנה העתידי צריך מבחינת התשתיות שלו. קידוחים אלו בודקים את הקרקע גם בתעשייה החקלאית ולא רק לענף הבנייה.

קידוח מי תהום היכן ומתי

כולנו מכירים את מי התהום כי למדנו עליהם בבית הספר, אך לא בטוח שרובכם יזכרו שגם קודחים עליהם ומגיעים אליהם כדי להשתמש בהם. השימוש במי תהום חשוב מאוד למדינה בעיקר כשיש מחסור במים וחשוב להבין כיצד מבצעים אותו ומתי.

מדוע יש צורך להגיע אל מי התהום?

קידוח מי תהום הוא תהליך שמתבצע באופן שוטף ברחבי העולם במקומות רבים בכל יבשת, וגם בישראל התהליך הזה חי וקיים. למעשה, בישראל יש צורך רב יותר לשימוש במי התהום כיוון שבשנים האחרונות כמות המשקעים ירדה באופן משמעותי דבר שגרם למדינה להתחיל בהכנות לקראת המשך עתיד יבש ואף יבש יותר. מי התהום משומשים למגוון רחב של שימושים ובעיקר שימושי חקלאיים, אך ניתן גם להשתמש בהם לשתייה. הקידוח יכול להיות מסוכן והוא לא כל כך פשוט כמו שהוא נשמע ויש צורך בהרבה ידע מקצועי כדי לבצע אותו בצורה נכונה.

היכן נמצאים מי התהום?

קל לנו לומר שמי התהום נמצאים באדמה אך איפה בדיוק באדמה? האם הם נמצאים בעומק של כמה מטרים ספורים או עשרות מטרים? מי התהום יכולים להיות בעומק משתנה וזה בהתאם לתוואי הקרקע ולשכבות שלה דבר שמצריך קידוח למטרת בדיקה, אך ידוע שהם נמצאים מעל שכבה שנקראת אקוויקלוד, שהיא שכבה בלתי חדירה למים שבה המים מצטברים בלי יכולת לחלחל עוד. ההגעה לאקוויקלוד דורשת ציוד טכני מתקדם וכמובן הרבה ידע מקצועי כיוון שיש גם סכנות בקידוח.

אלו סכנות יש בקידוח מי תהום.

קידוח מי תהום עלול להיות מסוכן גם לצוות הקודח וגם למי התהום עצמם. ראשית, מבחינת הצוות הקודח, חשוב לזכור שישנו שימוש במכונות גדולות מאוד ותמיד פני הקרקע יכולים להיות רגישים מידי ולגרום לקריסה, מה גם שבעבודות כאלו ייתכנו תאונות עם אמצעי הקידוח עצמם בלי קשר לקרקע. שנית, יש תמיד חשש שהקידוח יפגע במאגר המים ויחדיר אליו מים מלוחים, דבר שיכול לקרות אם יש מאגרי מים אחרים שנמצאים באזור, נחלים, נהרות, בריכות דגים וכולה. מצב כזה עלול להוריד מאיכותם של מי התהום ולהפוך את המאגר כולו ללא שמיש בכלל.

כיצד מתבצע הקידוח?

תחילה, יש צורך להבין היכן נמצאים מי התהום. אנו רואים בארות בסרטים בסדרות וחלקנו גם ראינו במציאות ומבינים מזה שהעומק שלהם הוא כמה עשרות מטרים אל העומק הזה יכול להיות אף גדול יותר. רק אחרי קידוח שמודד את עומק המאגר ואת קיומו באופן כללי, אפשר גם להבין מה הנפח שלו וכמה מים הוא מכיל. לאחר מכן אפשר להתחיל לחשב כיצד יהיה ניתן לשאוב את המים ובאיזה קצב העבודה תצטרך להתבצע. הקידוח מתבצע באמצעות מקדחה ארוכה ביותר שיכולה להאריך את עצמה בהתאם לצורך, כמובן עד גבול מסוים, והשאיבה עצמה מתבצעת באמצעות משאבות ואקום חזקות ביותר.

לבדוק את המים טרם השאיבה

יכול להיות מצב שבו המים כבר נשאבים בקצב מסחרר אך הם למעשה לא יכולים להיות שמישים לשתייה. זו הסיבה שיש צורך לבדוק את מי התהום עוד לפני שמתחילים בשאיבה עצמה ומיד עם ההגעה אליהם, כדי להבין האם יש טעם בכלל לשאוב אותם. בדיקת מעבדה תבשר האם מדובר במים שניתן לשתות והאם הם בריאים, ורק לאחר מכן יהיה אישור להמשיך בידיעה שהמים אינם מזוהמים.

היכן מתבצע קידוח מי תהום?

קידוח מי תהום מתבצע באזור החוף במדינת ישראל ברוב רובו כאשר אקוויפר החוף אחראי על יותר מ-70 אחוזים מהמים בישראל, והעובי שלו מוערך בין 160 עד 180 מטרים ולאורך של 20 קילומטרים. אקוויפר ההר מכיל יותר מים והוא נמצא בשכבה בין זיכרון יעקב לבאר שבע אם כי המים האלו חשופים לזיהום גדול יותר. אליהם מצטרף גם אקוויפר החרמון שנמצא בגבולה הצפוני של ישראל בסמוך לחרמון.